fbpx

קארמה יוגה

לולה אלמוג

Image: Bhagavad Gita Ancient Scriptures John Rylands Library

המילה קארמה באה לראשונה כמשמעות לכל מעשה בפעולה פולחנית בתקופת הוודות. התפיסה באותה תקופה הייתה שכל דבר קשור בכל דבר: "בינדו".
אני חלק משלם גדול יותר ממני ופעולותי משפיעות על השלם.

בתקופה זו הפעולה הפולחנית הניעה את העולם, ולכן כל מה שנעשה במסגרת הטקס משפיע על הטקס עצמו.

בתקופת האופנישדות יש הרחבה של המושג קארמה לכל תחומי החיים. ממעשה ספציפי של פולחן לכל מעשה ביומיום. משם מקור החיפוש של השחרור. אם כל דבר שאנחנו עושים משפיע עלינו איך אפשר להשתחרר מלחשוב ממש על כל מה שאנחנו עושים ולא להיכנס לעמדות של המנעות, ניקיון חיפוש תוצאה בכל דבר וכו'.

בתקופת האופנישדות מבינים כי בעצם יש כליאה במערכת אם כל מה שאני עושה משפיע על העתיד…

עד הבודהיזם קארמה הייתה קשורה במעשה פיזי והבודהיזם מכניס את זה רובד אחד עמוק יותר. לא רק הפעולות שלנו הן אלו המשפיעות על הקיום, העתיד וכל הסובב אותנו, אלא גם הכוונה.

בבודהיזם אני כבר לא עבד לקארמה.

המושג הזה מתגלגל הרבה בתרבות ההודית- במהבראטה ובבהוגד גיטא והופך להיות מושג שגור.

קארמה יוגה בתורת הסאנקיה

כל הפעולות שלנו קשורות בדברים חולפים. הדהרמה היא כוח הקיום והקארמה אלו הפעולות שמניעות את הקיום. כאשר הפעולות שלי הן דהרמיות- הקיום יתמך. פעולה א-דהרמית- הקיום יפגע.

מהגס אל המעודן- קארמה היא פעולה- הדרך שבה הדברים פועלים לא לטובת או לרעת משהו אלא תוצאת הכוונה. מחשבות הם תוצר עדין יותר של ואסנה. כל דבר שאני עושה עכשיו משפיע על הרגע הבא- ואסנה. במצבים גבוהים של תודעה אני מפסיק לייצר ואסנות.

האם יש לנו יכולת לשנות את המחשבות או את הפעולה? ההשפעה היא לא רק על המציאות אלא , מה שאני מגדילה זה מה שיגדל בתוכי. שינוי עמוק קורה במקומות המעודנים יותר של ההכרה- ואז הולך החוצה ומוכח על אזורים גסים יותר- הגוף הפיזי.

ככל שהפעולות שלי יינבעו יותר מהכרה צלולה ובהירה כך הן יהיו יותר דהרמיות.

כיוון שאנחנו לא יודעים מה יקרה, ומה התוצאה, אני עושה את הפעולות בלי הרצון לתוצאה. זאת אומרת בלי מימד מימד של היאחזות. אותו דבר גם בתרגול הפיזי- התרגול הוא לשם התרגול ולא לשם התוצאה.

בבהוגד גיטה בשיחה בין ארגונה לקרישנה- קרישנה אומר לארג'ונה "לא להיאחז בפירות". גם בפירות התרגול.

האימון בטכניקות היוגה על המזרון מביא לסמדהי. סמדהי הוא מצב של הכרה בהירה והוא תחילת הדרך. מרגע שיש הכרה בהירה יכולת החקירה יכולה להתפתח.

אז עושים שימוש בהכרה ביום יום לשם השגת ידע נכון. במצב זה אנחנו עדיין נמצאים במצב של אי הבחנה בין המשתנה או ביננו לבין ההכרה. מצב זה מכונה אוידיא. את הידע הזה החדש שמקבלים מתוך החקירה ופיתוח ההבחנה, מה שמכונה וידיאה. השלב הזה מתקיים בחיים עצמם, בפעולות (קרמה).

קארמה יוגה

קארמה יוגה – לוקחת את כל הידע ומיישמת אותו בפעולה ביום יום. זה אימון מתמיד כיוון שהעבודה היא מול התניות קודמות תמיד- לייצר ידע חדש והכרה בהירה לגבי היומיום המוכר.

ברגע שאני מתחילה לראות את הדברים כפי שהם אני מתחילה לייצר פעולות שונות בעולם שמטיבות איתי ועם הסובבים אותי ובמצב הכי גבוה אילו פעולות של שירות…תודעה שרואה אחדות ופועלת לפיה.תפיסת האני לא משחקת תפקיד. המניע הוא לא השתוקקות ודחייה.

זה לא חוטא לביטול עצמי.

עבודתו הפנימית של אדם היא להזיז את הקארמה לטובת הדהרמה. לראות את הדברים מעט מורחקים מהסיפור האישי או מהדמות שהוא מחזיק שמחזיקה את הקארמה. ולזכור שהוא רק ההולך בדרך, ואין הוא יודע את דרכי העולם התוצאות הסופיות.