ויניאסה יוגה
ויניאסה יוגה
תרגול ויניאסה יוגה צמח מתוך המסורת של קרישנמצ'ריה והתפתח דרך מורים ומורות שהמשיכו את עיקרון הזרימה והתאמת התנועה לנשימה. ויניאסה יוגה אינה רצף קבוע, אלא תרגול דינמי המשתנה משיעור לשיעור, ומכיל בתוכו עקרונות של סנכרון מדויק בין נשימה לתנועה, מבט, נשימת אוג’איי ואיסוף מרכז הגוף.
במאה השנים האחרונות, עם התרחבות היוגה במערב והתפתחות של זרמים מודרניים רבים, הויניאסה הפכה לאחת הצורות המזוהות ביותר עם יוגה עכשווית. עם זאת, בליבה היא עדיין נשענת על אותו עיקרון בסיסי שמחבר כל תנועה לשאיפה או לנשיפה, והופך סדרה של מנחים לרצף רציף ונושם.
יתרונות הרצף המשתנה
היתרון בכך שהרצף בשיעור אינו ידוע מראש הוא שהתודעה לא יכולה לברוח קדימה אל התנוחה הבאה או להיאחז בציפיות. כשהמורה מוביל רצף משתנה, אנחנו נדרשים להישאר ערים, קשובים ונוכחים בתוך הרגע הזה. ברצף כזה אנו מתוודעים אל המשתנה – הגוף, האנרגייה, הקצב, הרצון והיכולת – אל מול הקבוע: העוגן של הנשימה והשהייה ברגע הנוכחי.
באופן הזה מתפתח דיאלוג בין ההרגלים, המגבלות והשאיפות שלנו בתוך הדבר.
התרגול דינמי, אבל בתוך ההובלה של השיעור אנחנו יכולים לבחור האם לתרגל 100% ממנו או 30%, וגם לבחור את העוצמה והרכות בתוך כל מנח ומעבר. כך שעל אף שהוא דינמי ובלתי צפוי, הוא מתורגל באופן המתאים לגוף באותו הרגע שהגוף מתרגל אותו ולא על פי הידע המוקדם שלנו את המסוגלות שלנו – זהו עיקרון הויניאסה.
תרגול זה מטרתו ליצור אינטגרציה וטרנספורמציה בין שלושת הרבדים הללו: גוף, נשימה, הכרה.
שורשי הויניאסה
סרי טירומלאי קרישנהמצ'ריה היה מורה, מרפא באיורודה, מומחה לסנסקריט ולפילוסופיה הינדית. קרישנהמצ'ריה ידוע בתור האיש שהביא את היוגה אל המערב ואדריכל הויניאסה (הזרימה המחברת מנחים סטטיים).
מהשורשים של קרישנהמצ'ריה יצאו כיוונים שונים – אצל פטאבי ג'ויס התגבשו רצפי האשטנגה הקבועים, ואצל תלמידים אחרים, ובהם ט.ק.ו. דסיקצ'אר, מורים ומורות פיתחו גישות גמישות ומותאמות יותר של ויניאסה ווינייוגה. בכולם נשמר העיקרון שהמעבר בין מנח למנח מונע על ידי הנשימה, גם כאשר הסדר עצמו אינו קבוע מראש.